(Hebrew not displaying ok? Download this PDF version instead.)
להתראות אנג'לינה, את פעמון הזהב
בזזו שודדים. אחפש את צליליו.
מתופפים התופים טפטופי מתכת.
אז להתראות אנג'לינה, השמיים דולקים
ועלי ללכת.
אין טעם לכעוס אין צורך להאשים.
אין מה להוכיח, אין שום שינויים.
רק בחול שפת הים שולחן שעומד ריק
שח להתראות אנג'לינה, השמיים מתקפלים
ועלי להסתלק.
קופים גמדים על גגות הם רוקדים.
המאפר סוגר את עיני המתים.
הוא מחביא את עיניהם לא לבייש אף אחד
אך להתראות אנג'לינה, השמיים מתביישים.
ואני נע ונד.
מקלעים מרעישים, רועמים תותחים.
בובות חמודות משליכות אבנים.
קראי לי איך שתרצי, אין ספק את צודקת.
אך להתראות אנג'לינה, השמיים גועשים
ועלי למצוא שקט.
Back to Dylan & the Jews Page or Larry Yudelson's Home Page. Send contributions or comments to yudel@well.com.